כפי שנאמר בדנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות נ' קראוס פ"ד נב (3) 1:
"לא אחת מונע בית המשפט עצמו במודע מלהגיע לחקר האמת העובדתית מטעמים של מדיניות משפטית כאשר השמירה על ערכים אינטרסים מסוימים עדיפה וחשובה בעיני המערכת המשפטית מגילוי האמת העובדתית". (ההדגשה במקור)

מעניין על אילו אינטרסים מדובר, חבל שכבוד בית המשפט מנע עצמו, במודע או בשאינו מודע, לפרט ולהבהיר את עניין זה.

בחרתי להתחיל את ההודעה עם קטע מפסק הדין בתביעה שאת כתבה ולשונה אני מביא להלן. את הכתב התביעה קראתי במלואו כמו גם את פסק הדין. את הכתב ההגנה קראתי בחלקו. כתב התביעה הוא קריאה מומלצת. אפשר ללמוד ממנו המון. גם מכתב ההגנה ומפסק הדין ניתן ללמוד, אם כי
חשיבותו של כתב התביעה גדולה, שכן אין עוררין על אמיתותו העובדתית.

לפורמט Word של כתב התביעה: יגאל עמיר doc

לפורמט Word של כתב הההגנה: שיר השלום יצחר רבין רצח

לפורמט Word של פסק הדין: ידיות אחרונות
 

מתוך דנ"א 7325/95, אני מצטט את מה שכתב השופט מישאל חשין:

אם כל השיקולים היא, שה"אמת" שאותה מבקשים אנו למצוא הינה אמת-של-משפט, אמת-שיפוטית. ולא הרי אמת-שיפוטית כהרי אמת שאינה אמת-שיפוטית, כאמת-מדעית או אמת-היסטורית. האינטרסים
שבשמירה עליהם "מונע בית המשפט עצמו במודע מלהגיע לחקר האמת העובדתית" עלולים להיות במקרה דנן רחבים יותר מאשר הטיפול באמת השיפוטית גרידא, וכשמדובר ברצח ראש ממשלה וכשהעובדות מצביעות על כך שרוצח ראש הממשלה מסתובב חופשי, גם אתה לבטח תשאף להגיע לאמת המדעית.

קבלו כיוונים מנחים מכתב התביעה.

בבית משפט השלום ת.א. 204559/02